החלטה בתיק ת"א 14316-09-11

בפניי בקשה למתן צו עיון ספציפי במסמכים שונים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם המשיבה, אשר סירבה לגלות למבקשים את המסמכים האמורים מחמת שאלה נוגעים לצדדים שלישיים ועולה חשש כי חשיפתם תגרום לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים אלה.

בנוסף בפניי בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים הם התובעים.

רקע

1.        המבקשים הם הבעלים הרשום של דירת מגורים הממוקמת בקומה ג' (להלן: " הדירה"), בבניין משותף ברחוב העבודה 38 תל אביב, הידוע כגוש 4729 חלקה 13 (להלן: " הבניין המשותף"). 

2.        זכויות הבעלות בדירה היו שייכות לסבו של המבקש 2, שמואל קשטן ז"ל (להלן: " הסב"), ולאחר שניהלו הליכים משפטיים ארוכים כנגד צד שלישי היא גב' טובה קופרמן (להלן: " טובה"), שהיא אימו של המבקש 2, הוכרו המבקשים, בשנת 1994, כבעלים של 5/6 מזכויות הבעלות בדירה. עם זאת המבקשים רשמו זכותם בלשכת רישום המקרקעין רק בשנת 2010.

3.        על חלקת הבניין המשותף, ששטחה 150 מ"ר, קיימת חצר המהווה רכוש משותף (להלן: " החצר המשותפת").

4.        המשיבה היא עיריית תל אביב, השוכרת את זכויות השימוש בחצר המשותפת לצורך הפעלת גן ילדים עירוני, מזה שנים רבות.

טענות הצדדים בתביעה

5.        המשיבה מפעילה בחצר המשותפת גן ילדים עירוני. בנוסף היא מפעילה בחצר המשותפת, בשעות אחר הצהריים, משך ימות השנה, מועדונית, ובמהלך חופשות הקיץ, קייטנות קיץ, והכל באמצעות עמותת הורים מקהל"ת - מרכז קהילתי לב תל אביב, שהינה עמותה פרטית חיצונית (להלן: " העמותה").

6.        טוענים המבקשים כי המשיבה מפעילה את גן הילדים בחצר המשותפ,ת מבלי שניתן לה היתר לשימוש חורג ומבלי שניתן לה רישיון ממשרד החינוך להפעלתה.

7.        בנוסף טוענים המבקשים כי העמותה פועלת בחצר המשותפת, מבלי שניתנה למשיבה רשות מאת המבקשים לעשות כן, ומבלי שקיבלה היתר לשימוש חורג או רישיון משרד החינוך, להפעלת מועדונית וקייטנות קיץ, או רישיון עסק.

8.        זאת ועוד טוענים המבקשים כי בעבור השימוש בחצר המשותפת, משלמת העמותה למשיבה דמי שכירות חודשיים בסך העולה פי עשרות מונים  על סך דמי השכירות אשר משלמת המשיבה למבקשים, במסגרת הסכמי השכירות ביניהם.

9.        כן טוענים הם כי השימוש שנעשה בחצר המשותפת, גרם לנזקים חמורים לשביל הגישה ולקיר הבניין המשותף הממוקם בחצר המשותפת, לרבות גידור בחצר המשותפת והתרת ציורים על חלקו התחתון של הקיר האמור. ועוד כי במשך שנים המשיבה סירבה להנפיק למבקשים אישור עירייה הנחוץ להשלמת רישום זכויות הבעלות שלהם על המקרקעין.

10.    לבסוף טוענים המבקשים כי המשיבה לא שילמה להם דמי שכירות ראויים חרף דרישתם, עוד משנת 1994, וזאת הגם שהוכיחו למשיבה כי הם זכאים להיות הבעלים הרשום של 5/6 מהדירה (הכוללת זכות בעלות של 5/6 מהחלק היחסי של בעלי הדירה ברכוש המשותף של הבניין), וזאת עד יום 4/11/10, בו שילמה המשיבה למבקשים סך של 1,200 ש"ח אשר היווה תשלום חלקי בלבד.

11.    על רקע האמור הגישו המבקשים תביעה לפינוי וסילוק ידה של המשיבה מהחצר המשותפת.

12.    מנגד טוענת המשיבה כי היא שוכרת שתי דירות ברחוב העבודה 38 א' בתל אביב (גוש 4729 חלקה 14), בבניין הצמוד לבניין המשותף (להלן: " הבניין הצמוד לבניין המשותף"), בהן קיימות לה זכויות של דיירת מוגנת במשך למעלה מ-70 שנים. המשיבה מפעילה בדירות אלה גן ילדים עירוני.

לצורך הפעלת הגן, ועוד בשנת 1939, שכרה המשיבה מכל דיירי הבניין המשותף, לרבות מידי הסב, שהיה בעל הזכויות בדירה וכפועל יוצא מכך, היה הבעלים של חלק מזכויות הבעלות בחצר המשותפת, את חלקו היחסי בחצר המשותפת של הבניין.

13.    המשיבה מוסיפה וטוענת כי 67 מ"ר מהחצר המשותפת, מהווה רכוש משותף של דיירי הבניין המשותף בהתאם לנסח הרישום (ובהם הסב). יתר שטחה של החצר המשותפת, מהווה רכוש משותף של דיירי הבניין הצמוד לבניין המשותף, אשר ממילא המשיבה שוכרת שם שתי דירות בדיירות מוגנת במשך שנים רבות. זכות זו מקנה לה את האפשרות להשתמש ברכוש המשותף הצמוד לדירות אלה.

עוד טוענת המשיבה כי גם שכירות זו בחצר המשותפת, הינה שכירות בדיירות מוגנת, וכי משום שהמבקשים אינם הבעלים היחיד של החלק היחסי בן ה-67 מ"ר של החצר המשותפת (אלא בעלים במשותף יחד עם כל דיירי הבניין המשותף), הם אינם יכולים להגיש לבדם את התביעה שבפניי לפינוי וסילוק ידה של המשיבה מכל שטח החצר המשותפת.